adminהידרוצלה, או במונח העברי לתופעה: מיימת אשכים, היא מצב שבו שק האשכים הופך נפוח מאוד עקב הצטברות של נוזלים מיותרים. הנזקים האפשריים של מיימת האשכים הם קושי בקיום יחסי מין, חוסר יכולת לבצע פעילות גופנית, אי נוחות משמעותית גם בזמן מנוחה ובאופן כללי שיבוש שגרת היומיום. בכתבה זו מפורטים הגורמים לתופעה והדרך הנכונה לטפל בה.
הגורמים השכיחים
בחלק מהמקרים ההידרוצלה מולדת ובאחרים נרכשת, כלומר מתפתחת במהלך החיים מסיבה כזו או אחרת. הידרוצלה מולדת היא תוצר של בקע מפשעתי. האשכים כידוע מתפתחים תחילה בחלל הבטן, ורק כשהעובר גדל מתחילים לנוע מטה, אל השק שבו הם מאוחסנים בהמשך. במצב תקין נסגרות כל השכבות שעוטפות את האשכים, אבל יש גם מצבים שבהם הסגירה חלקית – כלומר נוצר בקע. בעקבות הבקע שק האשכים נשאר עם חיבור אל חלל הבטן, ובגלל החיבור הזה עוברים נוזלים לתוך השק והוא מתנפח בהדרגה.
מיימת אשכים נרכשת נגרמת בעקבות חבלה באשך, דלקת באיבר זה או ניתוח באזור.
אבחון
התסמין הבולט ביותר לעין במקרה של מיימת האשכים הוא כמובן הנפיחות. בחלק מהמקרים הנפיחות היא סביב אשך אחד, ובמקרים אחרים מתפתחת נפיחות סביב שני האשכים גם יחד. מאחר שישנם עוד לא מעט גורמים אחרים לנפיחות – למשל זיהום – הבסיס ההכרחי הוא אבחון מדויק.
האבחון כולל בדיקת אורולוג מיומן ולאחר מכן בדיקת אולטרסאונד (שאליה יפנה האורולוג כשיחשוב שיש בכך צורך).
ניתוח הידרוצלה
טיפול במיימת האשכים הוא למעשה הליך כירורגי. בדרך כלל אין צורך לבצע מיד ניתוח, מפני שההידרוצלה עשויה גם להיעלם מעצמה כשם שנוצרה. יחד עם זאת, במקרים שבהם הנפיחות פוגעת בחיי היומיום, בחיי המין, ביכולת לבצע פעילות גופנית וכו' – מומלץ לשקול את הניתוח.
ניתוח הידרוצלה מבוסס על חתך מזערי בשק האשכים. דרך אותו חתך המנתח שואב את כל הנוזלים המיותרים שבשק, ולאחר מכן מסיר גם את הרקמות העודפות והמיותרות מהמעטפת של האשך. השלב האחרון בהליך הכירורגי הוא תפירת השכבות, וזאת על-מנת למנוע מההידרוצלה להיווצר שוב בעתיד. בחלק מהמקרים גם לאחר הניתוח המיימת לא נעלמת לגמרי מיד, כלומר במשך מספר שבועות עד מספר חודשים נשארת נפיחות מסוימת, אולם לאחר מכן היא תיעלם.