סרטן האשכים הוא מחלה ממאירה הנפוצה בעיקר בקרב בני 20 עד 35. המחלה נחשבת נדירה יחסית, כשהיא תוקפת 3 בני אדם על כל 100,000 בארה"ב. אחד הסימנים הראשונים של סרטן האשכים הינו גוש או נפיחות באחד מהם, ולעתים יש להסיר לחלוטין את האשך בכדי להגיע לאבחנה מלאה.
סרטן אשכים – גורמי סיכון
באופן עקרוני קיימים שני גורמי סיכון של סרטן האשכים
- היסטוריה של אשך טמיר – במהלך ההתפתחות הגופנית, האשכים לא ירדו אל שק האשכים אלא נשארו באיזור הבטן. במצב זה נדרש ניתוח פשוט להורדת האשכים למקומם התקין. ובכל זאת, גברים בעלי היסטוריה של אשך טמיר הינם בעלי סיכון גבוה יותר להתפתחות המחלה.
- היסטוריה של המחלה במשפחה – היסטוריה משפחתית מעלה גם כן את הסיכון להתפתחות המחלה. מומלץ מאוד לגברים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן האשכים להיבדק בתדירות גבוהה לגילוי מוקדם של המחלה ומניעת התפתחותה בהמשך.
הסתמנות קלינית של סרטן מסוג זה תתאפיין בתהליך גדילה (בדרך כלל שאינה כואבת) של שק האשכים, כאשר בהמשך עלולים להופיע כאבים באזור הבטן התחתונה או באשך בעצמו. לאחר שנשלחות גרורות, הכאבים עלולים להגיע גם לאזור הגב, עלול להתפתח שיעול בשל גרורה בריאות ובצקת בצוואר. כעשרה אחוז מהמקרים נחשבים לסימפטומיים ועל כן מתגלים רק בשלב מאוחר יותר.
איך מטפלים?
סרטן האשכים דורש טיפול קיצוני, ובדרך כלל כולל ניתוח לכריתת האשך. הניתוח גם משמש למטרות אבחנה, מכיוון שלא ניתן לבצע ביופסיות על האשך עצמו בשל הרגישות הרבה. במקרים אחרים ובהתאם לסוג הגידול, נעשה שימוש גם בהקרנות לאיזור האגן לאחר הניתוח, כדי להבטיח השמדה של גרורות אפשריות שהגיעו לבלוטות הלימפה הרחוקות והקרובות יותר לאיזור המודלק, וכך להעלות את הסיכוי להביס את המחלה.
ההמלצה הטובה ביותר היא כמובן להיות ערניים למצב הגוף, ואם נמצא האדם בטווח הגילאים שנחשב בסיכון גבוה יותר, מומלץ גם להיבדק מידי פעם בכדי להקדים את המאוחר ולנטרל את המחלה בעודה נמצאת בשלבים הראשוניים שלה.