אשכים טמירים הם ממש לא מצב מסכן חיים, אך ללא טיפול נכון, הם עלולים לסכן את החיים של הדור הבא, או כדי להיות פחות דרמטיים, הם עלולים להוביל לקשיים בפוריות הגבר. הטיפול באשך הטמיר אם כך הוא טיפול הכרחי ומתבקש, ויפה שעה אחת קודם.
במאמר קצר זה נפרוש כמה עובדות חשובות לגבי האשך הטמיר, כדי שתוכלו גם אתם, ההורים, להבין את התופעה, מה המשמעות שלה, וכיצד יש לטפל בה בצורה הנכונה ביותר. חשוב לזכור כי אם אתם קוראים את המילים הללו לאחר שהתינוק שלכם אובחן עם אשך טמיר – כדאי להישאר רגועים, כי, כפי שאמרנו, זה לא מצב מסוכן.
אשכים טמירים והטיפול בהם
- אשכים טמירים הם בעיה נפוצה מאוד, כה נפוצה שהיא נחשבת לבעיה השכיחה ביותר בקרב יילודים זכרים, עד כדי כך שקרוב לשלושים אחוז מהפגים (וחמש אחוז באלו שנולדו בזמן) יסבלו מהתופעה.
- האשכים, במצב של היריון תקין ומלא, נודדים מהבטן, בה הם נוצרים במקור, לעבר שק האשכים, לאורך חודשי ההיריון. במידה וההיריון מסתיים מוקדם מתשעה חודשים מלאים, הרי שלעיתים קרובות הפג יסבול מאשך טמיר.
- לעיתים לא יהיה צורך בהתערבות רפואית, אלא במעקב, שכן האשכים ימשיכו לבד את המסע שלהם, וישלימו אותו בהצלחה עד לשק האשכים.
- במידה והאשך הטמיר הוכיח את עצמו כיציב, ולא מראה סימנים של תנועה והשלמת תנועה לעבר שק האשכים, הרי שתידרש התערבות כירורגית בכדי לקבע את האשך בשק האשכים בביטחה.
כמה פרטים טכניים חשובים
דבר ראשון, בלי לחץ, ואפילו בלי לחץ זמן, שכן חלון ההזדמנויות לביצוע ההליך הרפואי הכירורגי הוא גדול למדי, חצי שנה למען האמת, מגיל שישה חודשים ועד לגיל שנה. זה אומר שגם אם התינוק אובחן עם אשכים טמירים, הרי שאין כל בעיה לתת לו להישאר במצב זה, ולתת הזדמנות לגוף לעשות את שלו, ולתקן את עצמו. רק אם אין כל שינוי, ניגשים לטיפול רפואי.
הניתוח נפוץ עד מאוד, ולכן הרופאים המנתחים מיומנים בו עד מאוד. הוא לא ניתוח מורכב, והילד ישוב לביתו כבר באותו היום, אלא אם יהיה צורך ספציפי באשפוז לצורך מעקב.